שאלות נפוצות

אם הילד מתקשה, כדאי לעשות אבחון ויפה שעה אחת קודם, מפני שככל שהפער קטן יותר, כך עולה הסיכוי לצמצם אותו בזמן קצר יותר (הגיוני, לא?). למאבחנים רבים אין כלים מתאימים לילדים לפני כתה ב' ולכן זו תשובתם. לקות למידה ניתנת לאיתור עוד לפני שמתחילים ללמוד לקרוא, מפני שהמנגנונים העומדים בבסיס הקריאה, אינם דורשים ידיעת קריאה, על כן גם בגיל 4-5 ניתן לאבחן לקויות למידה והפרעות קשב. כל מה שצריך זה מאבחן מיומן ומנוסה שמשתמש בכלי אבחון מתוקננים לטווח רחב של גילאים.

אתייחס לשאלתך בשלושה מישורים: לעניין הגיל - אני מאבחנת ילדים מגיל 4-5. היתרון הגדול באיתור מוקדם של לקויות למידה ו/או הפרעות קשב, שיש מספיק זמן להכין את הילד/ה לכתה א'. גנטיקה - במקרה שלכם, לא הייתי ממתינה, מפני שיש במשפחה מקרים קודמים של לקות למידה והגנטיקה בעניין ליקויי למידה והפרעות קשב מאד משמעותית. ועוד דבר חשוב, אני מקשיבה לאימהות, אין כמו אמא שמכירה את ילדיה...

ההנחיות לגבי סוג האבחון נקבעו על ידי משרד החינוך (קישור לחוזר מנכ"ל) ואינן הנחיות בית ספריות. אין צורך לעשות אבחון משולב (פסיכו-דידקטי) רק כדי "שיהיה". הצורך לעשות/לא לעשות אבחון פסיכו דידקטי נובע משתי סיבות:- כשיש בעיה רגשית/התנהגותית וההורים מעוניינים לקבל מידע נוסף, בתחום הרגשי על מנת לסייע לילד/ה ו/או לקבל הדרכה. - לצורך התאמות בבחינות הבגרות - משרד החינוך דירג את ההתאמות לשלוש רמות:התאמות ברמה 1 ו- 2 – נדרש אבחון דידקטי – ההתאמות ברמות אלה כוללות מגוון התאמות כגון: התעלמות משגיאות כתיב, הכתבה לבוחן נייטרלי, הארכת זמן ועוד...). התאמות ברמה 3 – נדרש אבחון משולב (פסיכו-דידקטי) - לצורך שתי התאמות: מבחנים בעל פה ומבחנים מותאמים. התאמות ברמה 3 מיועדות לתלמידים עם לקויות למידה בדרגת חומרה משמעותית מאד, שהישגיהם הלימודיים נפגעים באופן משמעותי בתנאי הבחנות אחרים.. הנהלים בנושא סוג האבחון נקבעים על ידי משרד החינוך, ומוצגים בחוזר מנכ"ל http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm (ראה סעיף 3.11) משרד החינוך והם אחידים בכל המדינה.

לעתים ילדים נמנעים מביצוע מטלות בכתה או בבית, בגלל קשיים אחרים ולאו דווקא הפרעות קשב. לכן אני מסכימה עם חברתך שהמליצה על אבחון בו ניתן יהיה תתבצע הערכה של המיומנויות האקדמיות (קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא), השפתיות, הקוגניטיביות (חשיבה, זיכרון, קשב) והגרפו מוטוריות.

לא. על פי הנחיות משרד החינוך אבחון שנערך בכתה ז' תקף לתיכון ולבחינות הבגרות.

בשלב ראשון כדאי לקבל המלצה מגורמים מקצועיים (רופא ילדים, נוירולוג, פסיכיאטר, צוות בבית הספר) ומהורים מרוצים. בשלב השני, בשיחה הטלפונית עם המאבחן/ת, לא להתבייש לשאול שאלות רלוונטיות כמו: מי עושה את האבחון? מה המומחיות והניסיון של המאבחן? אם מדובר במכון – האם המאבחן/ת הוא מתמחה (יש מקומות בהם המאבחנים הם סטודנטים שאינם מומחים בתחום) או מומחה מנוסה בתחום? האם בעקבות האבחון תקבלו דוח כתוב הכולל המלצות לעבודה עם הילד (יש להבחין בין המלצה כמו "הוראה מתקנת" לבין המלצה הכוללת תוכנית עבודה מפורטת). חשוב לזכור, שאין ערך לאבחון ללא תוכנית מפורטת. אבחון ליקויי למידה יערך על ידי אדם שמומחיותו לקויות למידה ואילו אבחון פסיכולוגי יערך על ידי פסיכולוג. על כן אבחון פסיכו דידקטי מתבצע בקליניקה על ידי שני אנשי מקצוע – מומחית לליקויי למידה ופסיכולוגית חינוכית.

ראה תשובה לשאלה קודמת...

אבחון פסיכולוגי לא מאבחן לקויות למידה...באבחון פסיכולוגי נבדקים מנת המשכל של הילד (I.Q.) ומצבו הרגשי. באבחון ליקויי למידה (דידקטי) נבדקים מיומנויות אקדמיות בית ספריות (קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, אנגלית, מתמטיקה), מנגנונים לשוניים וכישורי שפה ותפקודים קוגניטיביים (חשיבה, תפקודי זיכרון, קשב ותפקודים גרפו מוטוריים). כשעולה חשד שיש לקות למידה – אבחון פסיכולוגי יכול להוות השלמה לאבחון הדידקטי, כאשר מעוניינים לדעת אם יש בעיית אינטליגנציה או בעיה רגשית.

לא. מבחנים בעל פה מיועדים לתלמידים עם לקות למידה "כבדה" שאינם מסוגלים להתבטא בכתב. פער בלבד אינו מהווה סיבה טובה להתאמה של "מבחנים בעל פה". במצב זה כדאי להקנות לו כישורים להבעה בכתב.