ההנחיות לגבי סוג האבחון נקבעו על ידי משרד החינוך ואינן הנחיות בית ספריות. אין צורך לעשות אבחון משולב (פסיכו-דידקטי) "שיהיה". הצורך לעשות/לא לעשות אבחון פסיכו דידקטי נובע משתי סיבות:כשיש בעיה רגשית/התנהגותית וההורים מעוניינים לקבל מידע נוסף, בתחום הרגשי על מנת לסייע לילד/ה ו/או לקבל הדרכה. לצורך התאמות בבחינות הבגרות – משרד החינוך דירג את ההתאמות לשלוש רמות: רמה 1 ורמה 2 – דורשות אבחון דידקטי וכוללות מגוון רחב של התאמות. רמה 3 – דורשות אבחון משולב (פסיכולוגי ודידקטי) וכוללות שתי התאמות (מבחנים בעל פה ומבחנים מותאמים). התאמות ברמה 3 מיועדות לתלמידים עם לקויות למידה בדרגת חומרה גבוהה שהישגיהם הלימודיים אינם יכולים לבוא לידי ביטוי בדרך אחרת.הנהלים בנושא סוג האבחון נקבעים על ידי משרד החינוך, ומוצגים בחוזר מנכ"ל (ראה סעיף 3.11) משרד החינוך והם אחידים בכל המדינה.

כן. על פי הנחיות משרד החינוך אבחון שנערך בכתה ז' תקף לתיכון ולבחינות הבגרות.

אתייחס לשאלתך בשלושה מישורים: לעניין הגיל – אני מאבחנת ילדים מגיל 4-5. היתרון הגדול באיתור מוקדם של לקויות למידה ו/או הפרעות קשב, שיש מספיק זמן להכין את הילד/ה לכתה א'. גנטיקה – במקרה שלכם, לא הייתי ממתינה, מפני שיש במשפחה מקרים קודמים של לקות למידה והגנטיקה בעניין ליקויי למידה והפרעות קשב מאד משמעותית. ועוד דבר חשוב, אני מקשיבה לאימהות, אין כמו אמא שמכירה את ילדיה…

אין צורך לעשות אבחון בכל מקרה, אבל אם קיימים 3 סימנים ויותר בדף הסימנים לזיהוי ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז יש סיבה טובה לפנות לאבחון.